<h1>תלמיד הרמב"ן — סוכה</h1>
<h2>דף ג:</h2>
[סוכה כ"ו ע"א] הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום. משמע דאפילו בחולו של מועד גופיה אם יצטרך לצאת לדרך יוצא, דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא. וחייבין בלילה. תוספת. משמע נמי דוקא כשבאין בלילה ביישוב. אבל אם לן בדרך או בכפר במקום שאין שם ישוב ואין לו לעשות שם דירה פטור אף בלילה, מטעמא נמי דתשבו כעין תדורו. הולכי לדבר מצוה. כגון ללמוד תורה או להקביל פני רבו. פטורין בין ביום בין בלילה. פירש רש"י ז"ל ואע"פ שאין הולכין אלא ביום, משום דטרודין במחשבת המצוה ובתיקונה, ולכך פטורין. לשבתא דרגלא. שבת שלפני הרגל, שהיו דורשין מענינו של רגל. ארקתא. שפת הנהר. שלוחי מצוה. לפי שהלכו לשמוע הדרשה מפי ראש הישיבה. שומרי גנות ופרדסים. אינם זזים משם וכל השנה עומדים בבתים שם, פעמים בזו ופעמים בזו. אביי אמר תשבו כעין תדורו. כדרך שאדם דר בביתו כל השנה הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור בסוכה עם מטתו וכל תשמישיו ומצעותיו, וזה אינו יכול להביאם [שם] מפני הטורח. רבא אמר ליכא למיפטריה משום תשבו כעין תדורו, דכעין תדורו הוא, דהא כל השנה הוא עומד בבית ובאותן כלים שמשתמש באותן בתים כל השנה ישתמש בסוכה. אלא משום הכי פטורין שפירצה קוראה לגנב. משל הדיוט הוא. ואף כאן הגנב רואה אותו יושב בסוכה בלילה, והוא נכנס ואוכל פירות לרוח אחרת. מאי בינייהו איכא בינייהו דקא מנטר כריא דפירי. גליון. פירוש כרי של פירות שהוא תמיד לפניו ויכול לשומרו מתוך סוכתו ואין זו פרצה קוראה לגנב. לרבא ליכא, שהרי אף כשהוא יושב בסוכתו יכול לשומרם. לאביי איכא. כך הוא הפירוש הנכון. אפילו חש בראשו. משום דכתיב תשבו כעין תדורו. ואם היה לו זה החולי כל השנה לא היה יושב בביתו אלא למקום שירצה יאכל וישתה ויישן תחת האויר.
